גם כיום, בעידן בו הטכנולוגיה נותנת את אותותיה על אינספור היבטים רפואיים, לא נמצא עדיין מענה למחלת הסרטן. עם זאת, באמצעות אבחון מהיר של הסרטן, וטיפולים מתאימים, ניתן במקרים מסויימים להתמודד עם המחלה בצורה יעילה, או לכל הפחות לעכב את התפתחותה. הבעיה היא שהתנהלות שאינה מקצועית של הרופא המטפל מקטינה מאד את הסיכויים לכך, ועלולה להיות מוגדרת כמצב של רשלנות רפואית לכל דבר ועניין. כאן בדיוק מתחילים לדבר על נקודות ההשקה בין אונקולוגיה לבין רשלנות רפואית.
קווים לדמותה של האונקולוגיה
אונקולוגיה היא הענף הרפואי העוסק בחקר מחלות הסרטן השונות, כמו גם בהצעת דרכי התמודדות עמן. כבר מכאן ניתן להסיק ששדה המשחק אליו נכנסנו בזה הרגע הוא רחב בכל קנה מידה, ולו מכיוון שידועים כיום אינספור סוגי סרטן, לרבות סרטן הריאות, סרטן העור, סרטן השד, סרטן המוח, סרטן הדם (לוקמיה), סרטן הערמונית – והרשימה עוד ארוכה.
חשוב להדגיש כי מספר רב של בעלי מקצוע נכנסים לתוך התמונה, והם עשויים להיכלל במשוואת הרשלנות הרפואית. ראשית, הרופא אשר מבצע את הבדיקות הראשוניות, ואשר ביכולתו לאבחן חשד למחלה, מה שמצריך את שליחתו של המטופל לבדיקות מקיפות יותר, או לחילופין להעביר את המשך הטיפול לאונקולוג מוסמך. האונקולוג מרכז למעשה את מגוון הטיפולים בסרטן על סוגיו: החל מטיפולים תרופתיים (כימותרפיה), דרך הקרנות ועד לחיסונים או ניתוחים. בנוסף לכך, מפקח האונקולוג על התקדמות המחלה והטיפולים, ופועל אל מול בעלי מקצוע הנכנסים אף הם לתמונה, ואחראיים על החלק הביצועי של הטיפולים, כגון מנתחים המבצעים את הטיפולים הכירורגיים. מיותר להדגיש שבכל אחד מן ההיבטים האלה, אין מקום לטעויות.
רשלנות באבחון מחלת הסרטן
המצב הראשון המאפיין רשלנות רפואית באונקולוגיה נוגע לשלבי האבחון של מחלת הסרטן. דבר ידוע הוא שהסיכויים להתמודד בהצלחה עם מחלת הסרטן קיימים רק כאשר מדובר בשלבים ראשוניים של המחלה, לפני שהיא הספיקה לשלוח גרורות רבות אל אזורים נוספים בגוף. לכן, באם האבחון לא נעשה כלל, או נעשה במועד מאוחר, קטנים מאד הסיכויים להחלמה מהמחלה, כך שמטרת הטיפולים הופכת להיות עיכוב קצב התפשטותה של המחלה והקלה על התסמינים.
ברמה המעשית, מחלת הסרטן יכולה להתגלות באופן "מקרי", במסגרת בדיקות מקיפות או תקופתיות, אך גם לאחר שהאדם מתלונן אצל הגורם המקצועי על תסמינים שונים, אשר מתברר, בסופו של יום, שהם חלק מהתפתחות המחלה בגופו. על הרופא המטפל – ושימו לב שבשלב הזה אין מדובר בהכרח באונקולוג – לאבחן את מחלת הסרטן, או לשלוח את המטופל להמשך בדיקות מקיפות יותר. אבחון מאוחר או שגוי של המחלה נחשבים למצבים הנפוצים ביותר של רשלנות רפואית בתחום האונקולוגיה.
רשלנות בטיפולים
לכל חולה, כאמור, נקבעת שיטת טיפול המתאימה לסוג הסרטן שהתגלה אצלו, לקצב ההתקדמות של הסרטן ולמאפיינים הבריאותיים של המטופל עצמו. אבל מה קורה כאשר האונקולוג, שאחראי על קביעת תוכנית הטיפולים, בוחר בכזו שאינה מתאימה למאפיינים של המטופל? מה קורה כאשר מינון התרופות שגוי, והוא רק מחמיר את הנזק? ובכן, במצבים אלה, כמו גם במצבים רבים אחרים, קטנים בעשרות מונים סיכויי ההחלמה. כאשר הטיפול שגוי, האחריות כולה נופלת על בעל המקצוע, מה שיוצר, מדי שנה, לא מעט תביעות בגין רשלנות רפואית.
ומה לגבי המעקב?
ההיבט הנפוץ האחרון של רשלנות רפואית בתחום האונקולוגיה נוגע למעקב אחר התפתחות המחלה, שגם הוא צריך להתבצע על ידי האונקולוג בתיאום עם בעלי מקצוע שונים. כאשר מסתיים השלב הראשוני של טיפולים בסרטן, או אפילו באופן תדיר, נדרש האונקולוג לעקוב אחר קצב התקדמותה של המחלה, ולהגיב בהתאם מבחינת המשך הטיפול. כמו כן, באם מתמודדים עם המחלה בהצלחה, בשלב הראשוני, על האונקולוג לבחון, באופן תקופתי, האם היא אינה חוזרת ומתפרצת שוב, חלילה. כשאינו עושה זאת, כמובן, עשויה להיות כאן עילה לרשלנות רפואית.
בכל אחד ממקרי הרשלנות הרפואית, בהתחשב בחומרתה של המחלה, צפוי שהנזק שנגרם למטופל יהיה משמעותי במיוחד. זו גם הסיבה שתביעות רבות המוגשות בתחום הזה מגיעות לסכומי ענק.
צור קשר!
